החינוך החברתי-ערכי-קהילתי עוסק באופן ישיר וממוקד בתכנים ערכיים-חברתיים. הפעולות המגוונות שהחינוך החברתי-ערכי-קהילתי מציע למתבגר מאפשרות לו לברר לעצמו את מערכת הערכים שלו ולבחון את יישומן במציאות.
בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן אפשר לקדם את מימושם של ערכים בחיי היום-יום ולעודד את התפתחותם של אזרחים מעורבים, שותפים ואכפתיים.
חשיפה זו מאפשרת ערכים נלווים חשובים: הרחבת אופקים, טיפוח חשיבה יצירתית, פיתוח כישורי הערכה וטעם, עידוד סובלנות וקשב לזולת, הגברת המעורבות החברתית ויצירת תשתית תרבותית משותפת.
התכנית בנויה במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים מהפרט אל הכלל בהתאמה לשלבי ההתפתחות וההתבגרות, ומושם בה דגש על התפתחות החשיבה המוסרית ועל הרחבת הפרספקטיבה החברתית של התלמידים:
כל שכבת גיל מתמקדת במימד מסוים בהתפתחות זהותו של התלמיד-
כיתה י' : זהות יהודית ישראלית לאומית תרבותית. מחויבות חברתית ואזרחית.
כיתה י"א: לחיות במדינה יהודית דמוקרטית.
כיתה י"ב : לקראת אחריות אזרחית ולאומית.
הערכים אשר עומדים בבסיס התכנים הללו הם:
פיתוח כישורי הערכה וטיפוח טעם אישי – ההיכרות עם מגוון רחב של סוגות וסגנונות מעניקה לתלמיד אמות מידה להערכה, ומפתחת בו כישורי ביקורת.
סובלנות וקשב לזולת – אמנות איכותית מתבוננת במציאות מנקודת ראות מורכבת, ומעניקה לה פרשנויות שונות. היא מזמנת לצופה אפשרות להבין את רגשות האחר, ובכך תורמת לפיתוח רגישות, סובלנות ואמפתיה.
הגברת המעורבות החברתית – המפגש עם אמנות עכשווית תורם להגברת העניין והמעורבות בהוויה המקומית, שכן האמנות מעורבת מעצם טבעה בתהליכים חברתיים.
במהלך התוכנית השנתית התלמידים יחשפו למגוון תכני תרבות המשלבים ערכים החל מימי גיבוש, הצגות, מופע מוזיקה ,חשיפה להליכי המיון הצה"ליים, משמעות מושג השואה ( מסע לפולין/מסע חלופי) וכלה בהרצאות העצמה וסדנאות המאפשרות חשיפה לתשתית תרבותית משותפת – היכרות עם פניה הרבות של התרבות הישראלית המעשירה את השיח בין הקבוצות השונות המרכיבות את ההוויה הישראלית.
כמו כן ,יחשפו לסוגים שונים של פאנל דיוני חוויתיים בהם יוכלו להיות שותפים ולחוות חוויה פעילה ואקטיבית לקראת בחירות ולקראת יום האישה. התלמידים יתנסו במודל מעגלי שיח סביב נושא הסבלנות ויקחו חלק בהתכנסות ( מעגל זיכרון חווייתי ואישי שנועד להדגיש את זיכרון היהודים שנספו ולהנציח את המאבק לחיים) לקראת יום השואה.